הקדמה: החומר למאמר הבא הופיע בגיליון מרץ 1976 ב-Appaloosa News.

בישיבת הנהלת מועדון סוסי האפלוסה שהתקיימה בחודש יוני 1975, העבירה ההנהלה החלטה להפסיק הנפקת תעודות לסוסים אפורים ובעלי צבע רואן שאינו של אפלוסה החל מ- 1 בינואר 1976. בישיבת ההנהלה בנובמבר 1975 הועברה החלטה שלא לקבל לרישום סייחים שהינם תוצאה של הרבעת סוס אפלוסה רשום וסוס הרשום בגזע אחר שהינו אפור או רואן שאינו של אפלוסה, אפילו אם זהו גזע המאושר ל-Cross-Breeding.

שני החוקים נועדו לצמצם הכנסת אפור ורואן שאינו אפלוסה לגזע האפלוסה. הכנסת אפור לאפלוסה יוצרת 3 בעיות רציניות.

הראשונה והכי ברורה היא העובדה שאפלוסה עם אפור נוטה לאבד את הקונטרסט ובזמן קצר הופך לסוס לבן. רוב האנשים שאוהבים אפלוסה אוהבים גם את תצורת הצבע הייחודי שלהם וסולדים מלראות סוס אפלוסה עם צבע ברור הופך ללבן בתוך זמן קצר. אפילו שפחות מ- 10% מסוסי האפלוסה בימינו נושאים גן של צבע אפור, אנו עדיין שומעים מבעלי סוסים מאוכזבים שקנו סייח עם שמיכה יפהפייה ונקודות גדולות רק כדי שייעלמו וישאיר בידם סוס לבן בתוך שנתיים עד ארבע שנים. הבעלים המפוקח שסייח האפלוסה שלו הפך לבן ימהר לייעץ לקונים פוטנציאלים רבים על בעיית דהיית הצבע. זהו מצב שפוגע בגזע האפלוסה בכללו.

בעיה מספר שתיים היא העובדה שאחוז גבוה של סוסים אפורים מפתחים מלנומה. מלנומה הינו גידול סרטני. אחוז גבוה מגידולים אלו הופכים ממאירים. לרוב יש להסירם, ובמקרים רבים גורמים למוות. במקרים אחרים, הגידול הוא בתוך הגוף ויכול לגרום לבעיות רפואיות שהינם משניות לגידול כמו בעיות חסימת מעיים ההופך למקרה קוליק כרוני או בנקבות, מפריע בכניסה להריון.

בעיה מספר שלוש הינה בעצם בעיית הכרה. להרבה מטפחי אפלוסה ישנה בעיה בהבחנה בין אפלוסה המפתח כיסוי רואן או תצורה מנוקדת ובין אפור לא-אפלוסי הנמצא בתהליכי הפיכה לאפור. בגלל הכנסת אפור לאפלוסה, מערכת הרישום במועדון מקבלת הרבה בקשות לרישום עבור סוסים שהם בצבע אפור לא-אפלוסי מאנשים שמאמינים באמת שזהו רואן-אפלוסי. יש להבהיר למגיש הבקשה לרישום שלאפור לא-אפלוסי אין מאפייני אפלוסה, וזה גורם לאדם להיות מאוכזב מאוד. אם אפלוסה מורבע עם ביי או ערמוני ללא מאפייני אפלוסה האיש יודע שנולד לא-אפלוסה. אם ההרבעה נעשית עם אפור, ולסייח הנולד אין מאפייני אפלוסה אך יש לו גוון אפור, האדם חושב בטעות שנולד אפלוסה.

הרבעות עם סוסים בצבע רואן שאינם אפלוסה יוצרים את אותן בעיות כמו עם אפורים בכך שאנשים סוברים שיש להם אפלוסה כשלמעשה יש להם סוס עם רואן שאינו של אפלוסה. בנוסף, הרבעה כזו נראה שמסווה את תצורת האפלוסה הנורמאלית של רואן אפילו שלסייח הנולד יש מאפייני אפלוסה. תוצאה זו של הרבעת סוס עם רואן אפלוסה ורואן שאינו של אפלוסה או אפלוסה הנושא פקטורים של רואן שאינו של אפלוסה, לרוב יהיה לו ראש כהה, והגוף יהיה בגוון אחיד של רואן בלי חלק כהה בקדמת העצמות, המרפק, הירך, והשוק. תוצאת הרבעה כזו נוטה לכסות על תצורת האפלוסה אפילו אם לסייח יש מאפייני אפלוסה. דוגמאות לתוצאות של הרבעות שכאלו מודגמות בתמונות 19, 20 ו- 21 בעלון "הכלאות שיהרגו לך את הצבע".

לבעלי סוסים רבים ישנה בעיה לקבל גם את העובדה הגנטית הקשורה להרבעות עם אפור או רואן וגם העובדות הקליניות בנוגעות למלנומה באפורים.

הגנטיקה של אפור בסוסים הובנה ע"י גנטיקאים כבר לפני יותר מ- 45 שנים. הספר שנקרא THE GENETICS OF THE HORSE, מהוצאת F.A.E. Crew and A.D. Buchanan Smith ופורסם ב- 1930 מבהיר את העובדה שאפור הטרוזיגוטי Gg + אפור הטרוזיגוטי Gg קורה ביחס של 1:2:1 כלומר 1GG, 2Gg, 1gg. במילים אחרות, 75% אפור ו- 25% לא אפור. מצוין גם שאפור ולא-אפור שיהיו Gg+gg, יביאו ליחס של 1:1 או 50% אפור ו- 50% לא-אפור.

עבודתו של Castle, המצוטטת בעלון "Crosses That Will Kill Your Color", הופיע ב- 1948 בעיתון GENETICS. הוא גם דן בנושא באפור בגיליון 1954 של GENETICS. הוא אומר:

"אפור הוא שם הניתן למצב מתפתח של הכספה (התפתחות לכיוון צבע כסוף) הנמצא בפרשרון ומספר גזעים אחרים של סוסים. זו התוצאה של גן G (אפור). צבע האפור בסוס, כמו זה של רואן, מורכב מעירוב של לבן עם צבע אחר (בד"כ שחור) אך השערות הלבנות אינן קיימות במעטה הצבע הראשון של הסייח, כפי שהינם ברואן, אך רק מופיעים מאוחר יותר ובהמשך מתרבים עד שצבע מעטה הסוס הופך להיות לבן (כמעט כולו) בגיל שבין 4 שנים ל- 12 שנים. סוג זה של הכספה אינו מולד אלא מתקדם, כך שהינו שונה מרואן."

ג'ורג' גיילורד סימפסון בספרו HORSES אומר:

"אפורים בד"כ נולדים בצבע חום כהה או שחור. שערות לבנות מתחילות להופיע עם התבגרות בעה"ח ויכולות בסופו של דבר להפוך לכמעט לבן אמיתי. חלק מהאפורים יולידו תמיד אפורים ואחרים יהיה להם צבע מעורב בתורשה. במקרה האחרון, הרבעת אפור ואפור תוליד סייחים ש- 3/4 מהם אפורים ו- 1/4 מהם אינם אפורים.

בהתייחסות לאפורים המולידים תמיד אפורים, הכוונה היא לסוסים שהם GG. רוב הסוסים עם מבנה גנטי כזה מופיעים בסוסי ליפיצה שכן הם מולידים כמעט תמיד אפור טהור. המקרים הבודדים שאינם אפורים קורים בהרבעות של Gg.

דר' רוס כריסטיאן, גנטיקאי באוניברסיטת איידהו בפרק "הורשת צבע המעטה" בקורס לאנשי סוסים מציין:

"ישנם 2 זוגות גנים המייצרים חדירת שיער לבן לתוך שיער צבעוני. הראשון הוא הגן עבור אפור (G), שהינו דומיננטי על הגן שאינו אפור (g); סוסים שהינם GG או Gg יהיו אפורים וה-gg לא יהיה אפור. בע"ח שנושאים את הגן G אינם נולדים עם שיער לבן ונראים כאלו שהינם בעלי צבע מלא. התחלת הופעת השיער הלבן מופיעה עם השלת שיער הסייח כך שהסייח נעשה הרבה יותר בהיר בצבעו. אפורים זקנים הינם כמעט לבנים בצבעם. הגן לצבע האפור משויך בד"כ עם צבע מעטה שחור, אבל, הוא יכול להימצא גם בביי או ערמוני...."

הסבר על גן הצבע האפור והגדרת המונח "אפיסטטי" שהינו בשימוש בפסקה הראשונה של "הכלאות שיהרגו לך את הצבע" ניתן ע"י דר' וו. ראלף סינגלטון בספרו גנטיקה אלמנטארית:

"גנים עצמאיים המשפיעים על צבע המעטה"

"בנוסף לחמשת הגנים הבסיסיים שהאינטראקציה בניהם יוצרת צבעים, ישנם מספר גנים שנראה שיוצרים אפקט משלהם ולא משנה מהו ההרכב הגנטי של חמשת הגנים הבסיסיים. בסוסים, החשוב ביותר מבן גנים אלו הוא האפור....

"גנים אפיסטטיים והיפוסטטיים"

"הגנים הרשומים בפסקאות הקודמות נקראים לעיתים גנים 'אפיסטטיים'. . . . לפי בטסון, המונח אפיסטטי מתייחס לגן המסווה או מסתיר גן אחד או יותר . . .

"דוגמא טובה לכך הוא הגן לצבע אפור בסוסים. בע"ח שהם Gg או GG מפתחים שיער אפור המחליף באופן מלא את הצבע המקורי, בין אם הוא שחור, חום, ביי, או ערמוני. הגן לאפור G הינו שליט בגזע הפרשרון. סייחים נולדים שחורים והופכים לאפורים בגיל של מספר שנים. זה הוליד תאורייה שקרית ולפיה כל האפורים נולדו שחורים, והפכו אפורים אח"כ. למעשה סייח יכול להיוולד שחור, חום, ביי, ערמוני, אדום או אף פלומינו ויהפוך לאפור בגיל יותר מאוחר אם הגן G קיים בו. בפוני וולשי, שם נפוץ הגן G, שינוי הצבע בא בגיל מוקדם. לפיכך יש צורך לרשום את צבע הסייח בגיל מוקדם בכדי לדעת מהו הפנוטיפ האמיתי, לפני שיוסווה או יכוסה ע"י הגן לאפור G.

"ביטוי הפנוטיפ ל-G הינו בע"ח אפור. אפור אינו דומיננטי לשחור, חום, ביי או ערמוני אלא להיעדרו או להמצאות לא-אפור (g). הביטוי הפנוטיפי של הגנוטיפ gg הוא 'אין שיער אפור'. הגן ל-G מבטא עצמו ולא משנה איזה גן צבע אחר נמצא. בעשותו כך, הוא מסווה או מסתיר את צבע המקור של בעה"ח.

אחת העבודות המאוחרות עם מידע על האפור ממשיכה ומאשרת את העובדה שאפור מסווה את תצורת מעטה האפלוסה ע"י הסרת פיגמנט הצבע בשיער. דר' ג'ונס ודר' בוגרט מאשרים את תהליך ההפיכה לאפור בספרם GENETICS OF THE HORSE. הם כותבים:

"הלוקוס G. העלעל G מייצר סוס אפור . . . העלעל הרצסיבי אין לו אפקט פנוטיפי . . . .

"אפור בסוסים הוא דומיננטי ללא-אפור. סייחים עם גן אפור G נולדים עם צבע אך מתחילים להראות את האפור עם התחלת השרת השיער הראשונה. סוסים אפורים מראים יותר אפור עם התקדמות גילם והופכים לבנים לגמרי בגיל זקנה. לפי סליסבורי (1941) בע"ח עם GG הופכים לאפורים מהר יותר מבע"ח עם Gg. . . .

"כשהפיגמנט מוסר מהשיער ע"י הגן האפור, הוא מצטבר לעיתים בעור באזור פי הטבעת ובמעי הגס בתוך הסוס. אם מתפתחת מלנומה במעיים, יכולה להיווצר חסימה שיכולה לגרום למוות."

הגדיל לעשות דר' קנת וויט כשאמר "אפור בסוסים אינו צריך להיות מוגדר כצבע. יש להגדירו כמחלה" באומרו זאת התייחס לאחוז הגבוה של מקרי מלנומה בסוסים אפורים.

בעיית המלנומה אושרה ע"י A.G. Searl בספר COMPARATIVE GENETICS OF COAT COLOUR IN MAMMALS. הוא קובע:

"לסוס האפור יכול להיות מגוון רחב של גנוטיפים, לדוגמא ביי, שחור, או ערמוני עם התוספת של G, הפקטור של הכספה מתקדמת. פקטור זה מאפיין את הפרשרון והליפיצנר.

"אפור G. זהו הסוג של הכספה מתקדמת שבה המעטה הראשוני של צבע מלא מוחלף או מוסווה ע"י הכספה עם שערות לבנות. מספרם עולה בהדרגה עד שהמעטה הופך להיות כמעט לבן, למרות שהעור והעניים נשארים כהים. עקב כך נמנע מהגרנולות של המלנין לחדור לתוך השיער. מעניין לציין שסוסים עם גן אפור נוטים לפתח סרטן עור שנפוץ יותר באזור פי הטבעת."

מאמר שנכתב ע"י D. J.F. Bone בספר EQUINE MEDICINE AND SURGERY אומר:

"מלנומה. מלנומה מתפתחת עקב הצטברות תאים יוצרי מלנין. ניתן לסווגם כשפירים או כממאירים."

דר' E.J. Calcott ו-J.F. Smithcors ב-PROGRESS IN EQUINE PRACTICE אומרים:

"מלנומות ממאירות ושפירות נפוצות בסוסים אפורים . . . שיעור המלנומות בבע"ח אלו גובר בהתמדה לאחר גיל 6 שנים."

הם מפרטים בספרם EQUINE MEDICINE AND SURGERY ואומרים:

"מלנומה. נאופלזמות אלו בנויות מתאים מייצרי מלנין ובד"כ מתייחסים אליהם כשפירים או ממאירים ע"פ התנהגותם. למרות שרוב המלנומות בסוסים קורות באפורים, לעיתים ניתן למצוא גם בסוסים שאינם אפורים. כ- 80% מהסוסים האפורים בגיל 15 ויותר פיתחו גידולים מלנומטיים שניתן לזהותם באופן קליני. הוצע שכל הסוסים האפורים יפתחו בסופו של דבר מלנומה, אם יחיו מספיק זמן."

חברי המועדון הביעו דעתם לגבי הסוס הלבן במשאל שנערך לגבי תעודות רישום רגילות ותעודות רישום לגידול. ציור F שהיה של סוס שהפך כמעט לבן מאפור קיבל 301 קולות לרישום רגיל לעומת 4,284 קולות לתעודות רישום לגידול. היחס של 301 לעומת 4,284 מתאים עם 7% מבעלי הסוסים שכרגע יש להם סוסי אפלוסה עם אפור. הגזע ייהנה מיותר אנשים שיעדיפו את טובת הגזע לטווח הרחוק ולקוחותיהם על פני רווח פיננסי לטווח הקצר. לעיתים קרובות שמעתי מגדל של אפלוסה עם אפור אומר "אני צריך למכור את הסייח הזה בגמילה." המגדל יודע שאם לא ימכור את הסייח בגמילה, הוא יהפוך לבן, וסיכויי המכירה יקטנו באופן משמעותי.

מאחר ואפור קיים רק אם הוא נישא (סוס שאינו אפור אינו נושא את הגן), ניתן להדבירו מהגזע ע"י המגדלים רק ע"פ אי שימוש בסוסים שהינם אפורים. סילוק האפור מגזע האפלוסה יהיה יתרון משמעותי גם לגזע וגם לבעלי האפלוסה העתידיים.

דף הבית   על המועדון   על גזע האפלוסה   פעילויות המועדון   היכל התהילה   מועדוני אפלוסה בעולם  

אלופי העולם באפלוסה   סוסי אפלוסה בישראל   צור קשר