גואר                                             Goer

בסוף אפריל 1973, טום סימונס נכנס לחווה של  רון קוונו בכדי להרביע סוסה עם הסוס הידוע של קוונו, Go Bay Go. בזמן שהיה שם , סייח בן שבועיים בשם גואר שנולד ב- 13 באפריל, תפס את עינו. סימונס, שאהב את המראה של הסייחים של גו-בי-גו - צוואר יפה, ראש קטן, תנועה שוטפת - החליט שהוא חייב להיות הבעלים של הסייח הזה. הוא לווה כסף לקניית הסייח, ולקח את הסייח ואימו, סוסת קווטר בשם בר הילס ( נכדה של ט'רי בר'ס) לחוותו.

קוונו מכר את גואר לסימונס בתנאי שהסייח יוצג בידי המאמנים הטובים ביותר, ובזמן שגואר הגיע לגיל שנה, צבר ניצחונות. עם אימונו של ג'ורג' מיניק, גואר ניצח בכיתתו בתחרות הראשונה שלו - 1974 Denver Stock Show - והמשיך לצבור ניצחונות.

מראהו המעודן, הביא אנשים להתלונן שגואר מעודן מדי ויפה מדי בשביל להיות סוס הרבעה - לסוסיהם היו ראש גדול יותר וצוואר פחות מעודן. אך הוויכוח על מראהו לא עצר את הסוס מלנצח. ב- 1975, כעט תחת אימונו של טד טרנר, גואר עמד בתור אלוף-האלופים ב- 8 תחרויות שונות. בתחרות באותה שנה גואר צבר 2 מקומות ראשונים ו- 1 שישי בכיתת בני השנתיים (באותה תקופה הייתה שיטת 3 שופטים), והגיע למקום 2 בדרוג הכללי של כיתתו. 1975 הייתה גם השנה הראשונה שבה הוצעו שירותי ההרבעה שלו. 2 מתוך 8 ההרבעות הביאו את הסייחים Old Goer ו- Tony Lama שסורסו, והצטיינו בכיתות יופי ובביצועים בנוער ובפתוח.

בגיל 3 חזר גואר לתחרויות, וניצח בהן. עם כמה סוסות שמחכות להרבעה באותה עונה, סימונס לא תכנן להציג את הסוס ב- 1976. אך כשמאמן עצר ושאל אם גואר ישתתף בתחרות הלאומית וסימונס השיב בשלילה, המאמן העיר "נו שיהיה, גואר לא היה זוכה ממילא". נעלב מההערה, סימונס החליט להכין את הסוס לתחרות, וניצח בה והוכרז אלוף גיל 3.

מאוחר יותר באותה שנה, דיק קנדי מקליפורניה רכש מחצית הבעלות על הסוס, וכך נולדה חוות סימונס-קנדי. סימונס היה המנהל העיקרי, לאחר שאשתו של קנדי חלתה. למרות שבשנה הראשונה החווה עשתה מעט מאוד כסף, בשנים שאח"כ העסקים התעוררו. גואר היה אביהם של כמה אלופים כולל Gojak ו- My Daddy’s Tuff. סימונס נבר בספרים על קידום וטיפול בסוסי הרבעה רק כדי לעמוד בפופולאריות של גואר. סימונס גם הציג לעיתים מאוד רחוקות סייחים מחוותו, בוחר למכור אותם. סימונס ידע שהצגת הסייחים של גואר בעצמו תהיה, הבסת האנשים שיכולים להיות לקוחות פוטנציאליים. פילוסופיה זו הוכיחה עצמה כהצלחה כשקונים נהרו לחווה בהמוניהם בתקווה לרכוש את האלוף הבא שלהם שהינו בן של גואר. בזמן שגואר היה אביהם של אלופים רבים, הוא המשיך לנצח בתחרויות, ולקח את תואר אלוף בית אב ב- 1980,1983-1985, ו- 1993, וניצח את אליפות העולם כשלקח את תואר אלוף בית אב ב- 1985.

ב- 1984, דיק קנדי מכר את חלקו בסוס לג'ים וקרול נילונד מקולורדו. נילונד הרביעו בעבר סוסות עם גואר. כשהשותפות החדשה החלה להתקדם, גואר היה מעורב בתאונה הרסנית. לגואר בן ה- 13 הביאו סוסה והיא העיפה אליו בעיטה. למרות שהיה במרחק בטוח ממנה, הוא נסוג באופן רפלקסיבי, פוגע ברגלו הקדמית השמאלית באבוס. על פני השטח, לא היה דבר מלבד חתך באורך של 2.5 ס"מ ברגל, אך הפגיעה הייתה חמורה בהרבה ממה שהיה נראה. גואר סבל משבר אנכי. עם רק 50% סיכוי החלמה, רגלו הושמה בסד גדול והוא הוגבל לתאו. תודות להגבלה לתאו למשך 8 שבועות ולטיפול המסור שקיבל שכלל שיקום להחזרת הכוח ברגל, גואר החלים החלמה מלאה.

ב- 1992, אחרי שעמד בחוות Rainbow של נילונד בקולוראדו, הסוס הועבר לחוות או'לירי באילינוי, חווה בבעלות דניס ומארי-אן או'לירי. שם גואר המשיך להרביע.

בסה"כ היו לו 722 סייחים רשומים, שעד 1997 זכו ב- 7300 נקודות ביופי, 1600 נקודות בביצועים ו- 180 ROM דבר שהביא אותו לקבלת התואר של סוס ההרבעה המוביל בכל הזמנים. 49 מסייחיו זכו בתארי אלוף לאומי או עולמי. גואר זכה במדליון ברונזה לפני גיל 10, סייחיו זכו ב- 48 מדליוני ברונזה, ו- 2 זכו במדליוני כסף. חלק מסייחיו כוללים את King Goer, Goever, James Bond, Two Eyed Goer, Appt to Appeal ו- Spec-to-Go.

באוגוסט 1994, גואר נפטר בגיל 21 מסיבות טבעיות ונקבר באילינוי. מאוחר יותר באותה שנה הוכנס להיכל התהילה של מועדון סוסי האפלוסה, וב- 1995 קיבל לאחר מותו את פרס Appaloosa Horse Club’s performance sire ביחד עם The Executive, Rock Star ו- Roman’s Straw Man.