Make your own free website on Tripod.com

מועדון סוסי האפלוסה בישראל

Appaloosa Horse Club of Israel

 

האפלוסה - סוג, מאפייני הגזע ומבנה

מאת: ג'ורג' האטלי

 

מאז הוקם מועדון סוסי האפלוסה, מתעניינים שאלו מספר שאלות לגבי הגזע כמו למה משמש האפלוסה? מהו הגודל הרצוי? האם סוסים אלו קצרים ורחבים או צרים וארוכים? האם ישנה תצורת מעטה מועדפת? מהם האיכויות המעולות של האפלוסה? בניסיון להבטיח שהתשובות הינן מייצגות את דעת בעלי סוסי אפלוסה רשומים ואינן מבטאות דעתו של איש אחד, המועדון, בתחילת שנת 1950 שלח שאלון מפורט לכל בעלי האפלוסה החברים במועדון. התשובות נרשמו, סוכמו והוכנסו לטבלאות והתוצאות אומצו ע"י המועדון באסיפת החברים שהתקיימה ביוני 1950 כמתארות את הסוג הרשמי של הגזע. חומר נוסף על מאפייני הגזע הוכנס במאמר זה.

ככלל, המפתח לסוג הסוס, גודלו, מבנהו והתאמותיו נקבעות ע"י סוג העבודה אותו הוא עושה וסוג הקרקע שם הוא פועל. 63% מהבעלים רשמו סוס לעבודת בקר בתחילה, כש- 29% רשמו סוס פלז'ר בתחילה. מצעדים ורודאו אח"כ עם אחוז קטן שציין תערוכות, קפיצות, אימונים, בי"ס, וכו'. רוב הבעלים רשמו 3 או יותר תחומים מעבר לפעילות העיקרית. זה מראה על האפלוסה כוורסטילי ומועיל שפועל היטב כמעט בכל תחום פעילות. בהתחשב בשני הפעילויות העיקריות אנו מסיקים שבעל סוס אפלוסה מעדיף שסוסו יהיה סוס לעבודת בקר שהוא נוח לרכיבה, סוס שיכול לבצע את העבודה מבלי להתיש את הרוכב במהלך הרכיבה. כשם שארצ'י סוטו, מנהל עבודה בחוות בקר של 83,000 אקרים בחוות סן סימאון בקליפורניה אומר "אתה יכול לראות את ההבדל כשאתה חוזר בלילה (מהשטח). כאן הקרקע בד"כ קשה ותכונות הרכיבה הקלות של האפלוסה ומזגו הטוב אינם מעייפים אותך. אנו יכולים להשוות כי ניסינו את הכל."

באפלוסה, מזג ואינטליגנטיות הינן הרבה לפני שאר התכונות המוערכות. זהו מאפיין של אפלוסה שיש לו שקט, אופי מיושב משולב באינטליגנציה ורצון גדול ללמוד. זה תואם עם השימוש שעושים בסוסים - סוסי בקר טובים וסוסי פלז'ר דורשים גם אינטליגנציה וגם מזג טוב. תכונות נוספות שהוזכרו היו הסתגלות, סיבולת, מהירות, ותכונות כמו רגליים טובות, הליכה מהירה וקלה ושהינם קלים בהחזקה.

לאחר ששרטטנו את השימוש והאיכויות, בואו נבנה את הסוס. במראה כללי, האפלוסה סימטרי וחלק. רוב הבעלים רוצים סוס שרירי עם גוף מלא. במיוחד יש לציין שאף אחד אינו רוצה סוס צר מאוד, עם גוף שטוח או את הצד השני שהוא סוס רחב עם שרירים עבים כשל סוס משאות. המשקל הפופולארי הוא בין 500 ל- 550 ק"ג, עם יותר העדפה לכיוון 450-500 מאשר 550-600. הגובה הפופולארי הוא 150-152 ס"מ עם יותר העדפה ל- 142-150 מאשר ל- 152-160.

ראש האפלוסה ישר כשהבעלים מראים יותר סובלנות כלפי שקע קל מאשר פרופיל רומי. המצח רחב. האוזניים מחודדות ובגודל בינוני. הלסתות צריכות להיות בגודל בינוני. המספר הקטן של הבעלים שהצביעו עבור לסתות כבדות הינו שווה לאלו שהצביעו עבור לסתות קלות. שלא כבגזעי סוסים אחרים, לאפלוסה יש סקלרה לבנה (המקבילה לחלק הלבן בעיני האדם). מאפיין בלתי רגיל זה נותן לעיין בולטות ומוסיפה ייחודיות לראש ומביאה למראה ערני ודרוך. מאפיין אפלוסה בולט נוסף בראש האפלוסה הינו העור המנוקד מסביב לשפתיים והנחיריים. זהו ניקוד עור בלתי סדיר של שחור וורוד.

הצוואר מראה איכות, עם גרון נקי וקנה נשימה רחב. הוא משתלב לתוך בית חזה עמוק וארוך, עם כתפיים גולשות. כתפיים ארוכות וגולשות מאפשרות לסוס צעד ארוך יותר וסופגות יותר זעזועים, דבר שמקל על הרכיבה.

רוב גדול של בעלים מעדיפים גבנון בולט ומודגש עם פי 7 יותר מצביעים מאשר עבור גבנון נמוך. הבעלים גם מעדיפים חזה בינוני ללא רווח גדול מדי בין הרגליים הקדמיות. מבט בחבל הארץ בו משתמשים באפלוסה מראה מדוע. השטחים הפתוחים ואלו עם שיפוע קל מעובדים לחקלאות דבר שמשאיר את השטחים התלולים והקשים לגישה לבע"ח. סוס שהינו רחב בין רגליו הקדמיות יתקשה לשמור את רגליו מתחתיו בשטח תלול וסלעי ובשבילים שהינם ברוחב של פחות מעובי רגל.

הזרוע שרירית, ארוכה, רחבה ומתחברת לברך רחבה. עצמות האמה (Cannon Bones) קצרות, רחבות ושטוחות ומסתיימות במפרקי כפיתה (Fetlocks) רחבים, חלקים וחזקים. הפסטרן ארוך וגולש, ונכנס לפרסה עגולה עם פסים שהינה עמוקה, פתוחה ורחבה בעקב. הבעלים נוטים כלפי פסטרן ארוך פי 4 יותר מאלו שנוטים כלפי פסטרן קצר. לפסטרן יש חשיבות רבה בקביעת נוחות הרכיבה. בעלי האפלוסה מעדיפים להקריב מעט חוזק בפסטרן קצר עבור רכיבה נוחה יותר עם פסטרן ארוך.

הגב קצר וישר כשקו הבטן ארוך עם פלנקים למטה. אגן הירכיים מכוסה וחלק ומראה עכוז (Loin) ארוך וגולש. ישנה מעט יותר העדפה כלפי עכוז מאוזן מאשר נופל. הירכיים ארוכים, שריריים ועמוקים, ומקנים לחלק האחורי מראה עגול וחלק. הגסקין ארוך, רחב ושרירי ומתחבר להוק בולט, רחב, נקי וישר. ה-Cannon קצר, רחב וחלק עם גידים גדולים מאחור. במבט מאחור, קו אנכי מנקודת העכוז צריך ליפול על מרכז ההוק, הקנון, הפסטרן והרגל. מהצד, קו אנכי מפרק הירך צריך ליפול על מרכז הרגל, ולחלק את הגסקין באמצע וקו אנכי מפינת העכוז צריך להיות מקביל לקו של הקנון.

מאחר ולאפלוסה יש מעטה בלתי רגיל ועם זאת משתנה, מעניין לציין כי שלושת התצורות הפופולאריות מקבלות מספר דומה של קולות, עם כמות שווה של אלו שמציינים שאין להם תצורה מועדפת לאלו שמעדיפים תצורה מסוימת. בהתייחס לכך, המועדון אינו מעדיף תצורה מסוימת של סימנים ואינו מקנה משקל לכך בשיפוט סוסי אפלוסה. תצורות מעטה יכולות להירשם במספר צורות ומהן יכולות להיות וריאציות וצרופים רבים.

סוס שיש לא רואן כהה או צבע אחיד בחלקו הקדמי, לבן עם נקודות כהות על העכוז והירכיים. בארץ הפאלוס, סוסים אלו עם מעטה כזה נאמר עליהם שיש להם נקודות אישה ("Squaw spots"). עם מספר יוצאי דופן, סוסי אפלוסה המראים תצורה זו, מראים אותה מלידה. תצורה זו הינה מהנפוצות בגזע. וותיקים באפלוסה אומרים שסוס עם רואן כחול כהה עם לבן עם נקודות שחורות על העכוז והירכיים היה הפופולארי ביותר בקרב הנז-פרס. הנקודות הכהות באפלוסה מופיעות במספר גדלים וצורות כעגולות, אליפטיות, מחודדות או בצורת עלה וגם בצורת יהלום.

סוס לבן עם נקודות על כל הגוף. סוג אחד של ניקוד כזה יהיה צפוף מאוד בקרבת הראש והצוואר, ולפעמים נותן רושם של צבע מלא. הנקודות ייפרדו ויתרחקו זו מזו ככל שמתקרבים לעכוז אך יהפכו אחידים בגודלן. בסוג השני, נקודות יראו גדולות בהרבה על העכוז והירכיים, ויקטנו ויתרחקו זו מזו ככל שמתקרבים לראש.

סוס שיש לו רואן כהה או צבע מלא בחלקו הקדמי עם לבן על העכוז והירכיים. תצורה זו מאוד נפוצה באפלוסה.

סוס שיש לו צבע בסיס כהה עם נקודות לבנות או שפריצים בגדלים שונים על גופו.

סוס שיש לו ניקוד עור של כהה ולבן המכסה את גופו - צבע זה לעיתים דומה לרואן רגיל פרט לעובדה שמלווה בניקוד עור, פרטי קולור ומאפיינים אחרים.

ותיקים באפלוסה מדברים עליו כעל "אדום" או "כחול" אפלוסי, כשהאדום מתייחס לערמוני, ביי, ורואן אדום, והכחול מתייחס לשחור ורואן כחול. דאן, בקסקין ופלומינו עם סימני אפלוסה לו היו ידועים לחלוצים. אלו תוצאות של הכלאות של אפלוסה עם דאן או פלומינו. בשתי התצורות האחרונות שנרשמו למעלה הסייחים בד"כ נולדים עם צבע מלא ומשתנים עם הגיל. לרוב סוס עם תצורות אלו יתכסה בנקודות ובשפריצים לבנים בגיל שנה אחת או שנתיים, אח"כ יהיה לו עור מנוקד בגיל שלוש שנים או ארבע. חלק מסוסי האפלוסה הופכים לבנים בגיל זקנה. גם המעטה ישנה צבע באופן משמעותי עם חילופי העונות, כשבקיץ יהיה בהיר וכהה בחורף. למרות שסוסי האפלוסה של שתי התצורות האחרונות אינם צבעוניים כפי שדובר קודם, לרוב הם מולידים סייחים עם התצורות האחרות היותר צבעוניות. ישנן דוגמאות רבות לסוסות עם צבע פשוט הממליטות סייחים צבעוניים מאוד, אפילו מסוס עם צבע מלא. סוס האפלוסה לרוב יהיה אב לסייחים עם תצורות מעטה שונות. האם הוריאציות האלו של התצורות תמיד היו באפלוסה? סם פישר, מזקני הנז-פרס אמר "חלק לבנים, חלק עם נקודות רבות, חלק עם נקודות מעטות". סם פישר היה בשנות ה- 90 לחייו וגידל סוסי אפלוסה רבים - הוא ראה את האפלוסה לפני שהמתיישבים בארה"ב באו עם סוסיהם. סם פישר מעיד בדומה לסינים הקדומים. בציור סיני "מאה סייחים", המתוארך בשנת 600 לספירה, תשעה מהסייחים הינם בוודאות מסוג אפלוסה וכל אחד שונה מהשני. בציור זה אנו נתאים 4 מתוך התצורות שתוארו במאמר זה עם תשעת הסייחים.

הרעמה והזנב הדלילים האופייניים לאפלוסה, היו זמן רב נושא שנוי במחלוקת. חלק מהאנשים הרוכבים עם סוסי אפלוסה צבעוניים במצעדים מעדיפים רעמה וזנב מלאים ואחרים פשוט אינם אוהבים זנב ורעמה דלילים. עם זאת, כשהם מחווים את דעתם, 72% מעדיפים דילול וגיזום זנב מלא וארוך מאשר לשים פאה על סוס עם רעמה וזנב דלילים. לרוב הבעלים, הזנב והרעמה הדלילים של האפלוסה הינם מאפיין בדיוק כמו ירכיים מנוקדות ואופי שקט. רוב הסוסים במקצועות שונים כמו סוסי בקר, סוסי פולו, סוסי קפיצות וטרייל וכו', דורשים הרבה יותר גיזום ודילול רעמה וזנב. אולי אמא טבע הייתה מעשית כשהורידה תוספת רעמה וזנב מהאפלוסה.

איכויות מועילות, מאפייני גזע בלתי רגילים ומגוון עצום של אפשרויות צבע תורמים ליצירת התמונה הכללית של האפלוסה כסוס מאוד מיוחד.

 

 

דף הבית   על המועדון   על גזע האפלוסה   פעילויות המועדון   היכל התהילה   מועדוני אפלוסה בעולם  

אלופי העולם באפלוסה   סוסי אפלוסה בישראל   צור קשר